ראן צמחים
  : חיפוש
דף הביתאינדקס צמחיםוויתניה משכרת אשוגנדה Withania somnifera Ashwagandha

הרשמה לניוזלטר של
ראן צמחים



הסדרת העיסוק ברפואה משלימה בישראל
פורום הסנ"ה הוקם לשם קידום ההכרה הממסדית בעיסוק ברפואה משלימה בישראל. חבריו פועלים בנחישות ומניעים תהליך של הידברות מול משרד הבריאות
למידע נוסף

זמני פעילות באביב
בפרוש האביב, הבא עלינו לטובה, נבקש לעדכנכם בימי ושעות עבודתנו בתקופת החגים.
למידע נוסף

אקליפטוס לימוני, 10 מ"ל
שמן אתרי אקליפטוס לימוני
לפרטים נוספים


מונוגרפים עדכניים של צמחים סיניים מנקודת מבט אינטגרטיבית; שיטות הכנה ייחודיות של פורמולות סיניות מסורתיות; חומר גלם במרתחים ובטינקטורות של מעל 200 צמחים סיניים, ועוד
לרובע הסינילאינדקס סיני

תמיכה מקצועית למטפלים
שירות חדש וייחודי המיועד למטפלים המעוניינים בסיוע: לאחר מילוי טופס תשאול מקוון הכולל תיאור מעמיק של פרטי המטופל, מרכיבים עבורכם מומחי ראן צמחים פורמולת צמחי מרפא מקצועית. שירות זה מאפשר הטמעת הידע הניסיון של מומחי החברה בטיפול המוגש למטופל הפרטי שלכם!
לפרטים נוספים


אינדקס שמנים מקצועי
ראן ארומה, מחלקת הארומתרפיה של ראן צמחים, גאה להציג אינדקס שמנים אתריים מקצועי, ייחודי מסוגו בעברית. המחלקה מספקת מגוון חומרי גלם איכותיים
לראן ארומהלאינדקס השמנים


 
וויתניה משכרת | אשוגנדה | Withania somnifera | Ashwagandha

וויתניה משכרת


שם עברי וויתניה משכרת | אשוגנדה
שם עממי Ashwagandha


הצמח, ממשפחת הסולניים, נפוץ במזרח התיכון ובחלקים הסאב-טרופיים של הודו. הוא נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה), ומכונה גם "הג'ינסנג ההודי". למרות תפוצתו הרחבה בישראל אין תיעוד לשימוש רפואי בשורשיו ברפואה המסורתית של האזור, אלא רק אזכור לשימוש חיצוני בעליו.

השימוש הרפואי נעשה בשניים מחלקי הצמח: שורש הוויטניה משמש כאדפטוגן וכמאתן מן המעלה הראשונה. ייחודו בכך שהוא ניחן גם בהשפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית. רמז לכך ניתן לקבל גם משמו. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לשורש עוצמת פעילות מתונה והוא מקובל מאד לחיזוק נפשי וגופני.

העלים רעילים למדי ומיועדים לשימוש חיצוני בלבד. הם נחשבים לאחד מן התכשירים הצמחיים היעילים ביותר כנגד זיהומים פטריתיים שונים.


חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש, עלים.

מרכיבים פעילים
תרכובות איזופרנואידיות:
- ספונינים טריטרפנואידיים: לקטונים סטרואידיאליים המכונים withanolides, אשר החשובים שבהם הינם withaferin A, sitoindosides IX & X
- סטרולים: beta-sitosterol
אלקלואידים (0.3%):
anahygrine, cuscohygrine, hygrine, tropine, pseudotropine, anaferine, withasomine, somniferine, somnine, withanine, pseudowithanine, isopelletierine, nicotine
חומצות אורגניות: חומצות שומניות
חומרים נוספים: גלוקוזידים אציל-סטריליים sitoindosides VII & VIII

הצמח מכיל עקבות שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

*הערה: העלים מכילים ( withanolides (withaferin A וכן חומצות אמינו, פלבונואידים ואלקלואידים.


פעילות רפואית
אדפטוגן, אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי*, מגביר תיאבון, מחזק, מחזק\מזין מערכת העצבים, ממריץ\משפעל חיסון, מעורר יצר מיני, מרגיע, משפר תפקוד מיני, נוגד אנמיה, נוגד גידולים ממאירים, נוגד דלקת.

* העלים, בשימוש חיצוני בלבד.


התוויות
עיקריות: אין אונות (אימפוטנציה), אנמיה, חולשה חיסונית, יצר מיני ירוד, מחלות אוטואימוניות, מתח מתמשך (סטרס), פטרת בעור (חיצוני)*, תשישות וחולשה.

משניות: אי-שקט, ברונכיטיס (כרוני), גידולים ממאירים, גיל מבוגר (תמיכה), דלקת הכבד (כרוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), החלמה (תמיכה), זיכרון לקוי, חולשת מערכת העיכול, חולשת מערכת העצבים, יבלות ויראליות (חיצוני)*, יובש וגינלי, כושר ריכוז לקוי, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, מחלות ויראליות (מניעה), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), נדודי שינה (אינסומניה), ספירת זרע נמוכה, סרטן (תמיכה ומניעה), פסוריאזיס, קונדילומות (חיצוני)*, שיגרון (ראומטיזם), שיטיון (דמנסיה), שפיכה מוקדמת, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תפקוד מיני לקוי.

* העלים, בשימוש חיצוני בלבד.


רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; מינון יתר עלול לגרום לתחושת אי נוחות בבטן, לשלשולים ולהקאות; יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות הרגעה ממשפחות הברביטוראטים והבנזודיאזיפינים, עקב חשש להגברת ההשפעה של התרופות; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך בחולדות, באמצעות הזרקה תוך בטנית של תמצית אלכוהולית; 1.26 גרם לכל ק"ג משקל. בניסוי שנערך בעכברים ובחולדות באמצעות בליעה של תמצית מימית, למעלה מ-1 גרם לכל ק"ג משקל.

הריון: קיימים חילוקי דיעות בנושא. בעוד מקורות רשמיים אוסרים על השימוש במהלך תקופה זו, הרי שמקורות אחרים גורסים כי השימוש בתקופה זו אפשרי. אין עדויות קליניות אשר יתמכו בדעה זו או אחרת. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הראו רעילות לעוברים. מחקר אחר בבעלי חיים הדגים ירידה קלה בפוריות.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.


במבט סיני מסורתי

איכויות
מריר, מתקתק, חמוץ, מזין, קריר / חמים.

השפעה רפואית
שורש:
מעצים את הצ'י.
- חוסר צ'י של הטחול: חוסר תיאבון, עייפות וחולשה, איבוד משקל, תת-תזונה.
- חוסר צ'י של הריאה: קוצר נשימה, שיעול, עייפות.
- חולשה עקב מתח מתמשך, מחלה מתמשכת, לידה, תת-תזונה וחוסר תיאבון.

מעצים את צ'י ויאנג הכליות.
- חוסר צ'י ויאנג הכליות: חוסר חשק מיני, אימפוטנציה, חולשה וקור של הגב התחתון והברכיים.

מזין את הדם ומאתן את התמצית.
- חוסר דם: עם תסמינים דוגמת חיוורון, סחרחורות, פלפיטציות והפרעות שינה.
- חוסר דם ותמצית: כאשר התסמינים הנם כאב גב תחתון, חולשה של הגפיים התחתונות, סחרחורות, טנטון ושיער שיבה בטרם עת.



אופני שימוש ומינונים
שורש:
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 1.5% אלקלואידים, 200-400 מ"ג TID.
מרתח: 1-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.

עלים:
לשימוש חיצוני בלבד: תמצית נוזלית 1:1 בבסיס מתאים.


מחקרים

שורש:

ניסוי קליני שנערך בשנת 1980 השווה בין מתן חלב מועשר בוויתניה ל-58 ילדים בגיל 8-12 במינון של שני גרם ליום למשך 60 יום לבין קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו. התוצאות הראו כי בקבוצת הילדים שקיבלו וויתניה נמצאה עלייה משמעותית ברמת ההמוגלובין והאלבומין בסרום. כמו כן נרשמה עלייה במשקל הילדים לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים סיכמו את הניסוי במסקנה לפיה לוויתניה השפעה מעודדת גדילה ונוגדת אנמיה בילדים.1

ניסוי קליני שנערך במטרה לבדוק השפעת מתן 3 גרם ויתניה למשך שנה על קבוצה שמנתה 101 גברים בריאים בגילים 50-59 מביא מספר ממצאים מרשימים. נמצאה עלייה משמעותית ברמות ההמוגלובין ובמספר תאי הדם האדומים, וכן עלייה ברמת המלנין בשיער והסידן בציפורניים. נמצאה גם ירידה ברמות הכולסטרול והפחתה במדד שקיעת הדם (ESR). בנוסף דווחו 71 אחוזים מבין המשתתפים על שיפור משמעותי בתפקוד המיני.2

מחקר בבעלי חיים שנערך בשנת 1985 במטרה לבדוק ההשפעה האדפטוגנית של תמציות שורש הוויתניה הצביע אף הוא על מספר ממצאים מעניינים. לאחר מתן של 100 mg\kg מתמצית הצמח במשך 8 חודשים נמצאה תוספת משקל משמעותית מבחינה סטטיסטית לעומת קבוצת הביקורת. כמו כן נמצא כי צאצאיהם של בעלי החיים בהם נערך הניסוי היו גדולים יותר באופן משמעותי.3

במחקר נוסף שנערך בבעלי חיים בשנת 1987 נצפתה מניעה של ירידה ברמות תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים הנגרמת על ידי תרופות ציטוטוקסיות (Cyclophosphamide) בעקבות מתן תמצית משורש הוויתניה.4

מחקר קליני נערך במטרה לבדוק יעילותו של תכשיר צמחי המורכב מתערובת לא ידועה של תמציות צמחי מרפא, בכללן וויתניה. במהלך המחקר ניתן התכשיר במשך 6 חודשים ל-36 חולי איידס בגיל 25-45. בסופו ניכר שיפור משמעותי בתסמינים מגוונים של המחלה ונצפתה השפעה אימונומודולטורית חיובית (השפעה משפרת\מווסתת של התגובה החיסונית).5

תכשיר קוטל פטריות שניתן לעכברים גרם לנזקים כלייתיים וכבדיים. מתן אבקה של שורש וויתניה למשך 48 יום לעכברים שנחשפו לתכשיר הביאה לריפוי מוחלט, כפי שנצפה בשינויים פתולוגיים ברקמות כליה וכבד של אותם העכברים בתום תקופת הניסוי.6

עלים:

מחקרים רבים נערכו על אודות הפעילות האנטי סרטנית והאנטי-מיקרוביאלית של עלי הצמח.

במחקר מ-1970 דווח כי לחומר Withaferin A אשר נמצא בריכוז גבוה ביותר בעלי הצמח יש פעילות כנגד חיידקים מסוג גראם חיוביים וכנגד סוגים שונים של פטריות פתוגניות.7

במחקרים מהשנים 1967, 1970, 1976 הודגמה הפעילות האנטי סרטנית של החומר.Withaferin A נמצאה פעילות משמעותית כנגד Carcinoma Human nasopharyngeal. כן נמצא כי חומר זה מעכב את תהליך התחלקות התא בשלב המטאפאזה ב- ascites Carcinoma cell Erlich.8-12





Refrences
1. Venkataraghavan, S. et al (1980) J Res Jres Ayurveda Siddha 1, 370.
2.Kuppurajan K. et al. (1980) J Res Ayu Sid 1:247-258.
3. Sharma, S. et al: Indian Drugs 23, 133 (1985).
4. Dadkar, V.N. et al: Indian J Clin Biochem 2, 101 (1987).
5. Usha PR et al. Drugs R D. 2003 ;4(2):103-9.
6. Akbarsha MA et al. Phytomedicine, 2000 ;7(6):499-507.
7. Das Gupta et al: Ind J Pharm 32, 70 (1970).
8. Shohat, B. et al: Cancer Chemother Rep 51, 271 (1967).
9. Shohat, B. et al: Int Cancer 5, 244 (1970).
10. Shohat, B. and Joshua, H: ibid 8, 487 (1971).
11. Shohat, B. et al: ibid 2, 71 (1976).
12. Shohat, B. et al: Biomedicine 28, 18 (1976).

   
© כל הזכויות שמורות ל"ראן צמחים" בע"מ