 |
|
|
|
|
הרשמה לניוזלטר של
ראן צמחים |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
חדש - קטלוג פורמולות מקצועי למטפלים
חברת ראן צמחים גאה להציג את קטלוג הפורמולות המקצועי למטפלים, פרי נסיון ופיתוח של מעל ל- 20 שנות פעילות בתחום ההרבליזם הקליני.
לידיעה המלאה
יום עיון מקצועי בנושא התסמונת המטבולית – גישות קליניות וטיפול צמחי
אנו שמחים ליידע אתכם אודות יום העיון השלישי בסדרת ימי העיון אותם מקיימים חברת "ראן צמחים" והקולג' לרפואת צמחים קלינית RCP. יום העיון
לידיעה המלאה
|
|
 |
|
 |
מונוגרפים עדכניים של צמחים סיניים מנקודת מבט אינטגרטיבית; שיטות הכנה ייחודיות של פורמולות סיניות מסורתיות; חומר גלם במרתחים ובטינקטורות של מעל 200 צמחים סיניים, ועוד
לרובע הסינילאינדקס סיני
|
|
|
 |
רודיולה | Rhodiola rosea | golden root |
 |
|
 | |  | |  | |  |
| רודיולה. באדיבות: ויקיפדיה |  |
|  |
| |
שם עברי רודיולה
שם עממי golden root
|
זהו צמח רב שנתי בעל תפרחת צהובה, הנישא עד לגובה של כ- 70 ס"מ וגדל באזורים ההרריים של מרכז וצפון אסיה (מונגוליה, סיביר) וכן באירופה, ברוסיה, בסקנדינביה ובארצות נוספות. קנה השורש שלו, המשמש למטרות רפואה, הוא שהקנה לו את שמו, על שום ניחוח הוורד שהוא מפיץ.
משך מאות שנים היה הצמח מקובל בשימוש ברפואה של ארצות סקנדינביה ורוסיה, כחומר המשפר את העמידות הפיזית ומגביר את יכולת העבודה. הוא שימש גם לטיפול בעייפות, בדיכאון, באנמיה, באימפוטנציה, בזיהומים שונים, בהפרעות עצביות - והרשימה עודנה ארוכה.
מוכרים מינים שונים של רודיולה, הנבדלים זה מזה בתכולת התרכובות הפיטוכימיות שהם מכילים. משום כך יש הכרח בהגדרת מין הצמח: למטרות רפואיות משמש רק המין Rhodiola rosea. עניין זה מקבל משנה תוקף מול העובדה כי זהו המין היחידי שעבר מחקר טוקסיקולוגי נרחב, ואושר כבטוח לשימוש.
מחקרים מוקדמים הצביעו על חשיבות רבה למינונים המשמשים לטיפול באמצעותו: התברר כי למינונים נמוכים עד בינוניים של הצמח יש השפעה ממריצה על מערכת העצבים המרכזית, בעוד שמינונים גבוהים יותר הראו פעילות מרגיעה. עוד עולה מן המחקרים כי במינונים נמוכים עד בינוניים הצמח המריץ את השפעתם של המוליכים העצביים נוראדרנלין, דופמין וסרוטונין במערכת העצבים המרכזית. כמו כן נמצא כי תמצית רודיולה המריצה את השפעתם של חומרים אלה על המוח גם על-ידי הגברת החדירות של מחסום דם-מוח לחומרי המוצא לנוירוטרנסמיטורים אלה. פועל יוצא מהשפעה זו הוא עוררות של קליפת המוח והמערכת הלימבית וכתוצאה מכך המרצה של התפקודים הקוגנטיביים (חשיבה, ניתוח נתונים, הערכה, תכנון וכיו"ב) וכן של יכולת הקשב, הזיכרון והלימוד.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הרודיולה לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, והיא נחשבת לאדפטוגן המועדף למצבים המשלבים חולשה ודיכאון.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש.
מרכיבים פעילים
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: chlorogenic acid, hydroxycinnamic acid, gallic acid
פנילפרופנואידים הנקראים רוזבינים והכוללים rosavin, rosin, rosarin
נגזרות פנילאתנוליות המכונות סאלידרוזידים והכוללות salidroside (rhodioloside), tyrosol
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: rodiolin, rodionin, rodiosin, acetylrodalgin, tricin
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: catechins and proanthocyanidins
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: rosioridol, rosaridin
- סטרולים: daucosterol, beta-sitosterol
פעילות רפואית
אדפטוגן, אנטי-סרטני, מאזן בלוטת התריס, מחזק, מחזק לב, מחזק\מזין מערכת העצבים, ממריץ\מניע, ממריץ\משפעל חיסון, מעורר, מעורר יצר מיני, מרגיע, משפר תפקוד מיני, משפר תפקוד מנטלי, נוגד דיכאון, נוגד חרדה, נוגד חמצון.
התוויות
עיקריות: דיכאון, מתח מתמשך (סטרס), תסמונת העייפות הכרונית (CFS).
משניות: אין אונות (אימפוטנציה), אנמיה, גיל מבוגר (תמיכה), החלמה (תמיכה), זיכרון לקוי, חולשה חיסונית, חולשת מערכת העיכול, חולשת מערכת העצבים, חולשת שריר הלב, חרדה, יצר מיני ירוד, כושר ריכוז לקוי, כימותרפיה (תמיכה), מחלות אוטואימוניות, מחלות ויראליות (מניעה), מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), סרטן (תמיכה ומניעה), פיברומיאלגיה, שפיכה מוקדמת, תפקוד מיני לקוי, תשישות וחולשה.
רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות
לא ידועות רגישות או תופעות לוואי כתוצאה משימוש בצמח. מינון יתר עלול לגרום לעוררות יתר, לחוסר שקט ולהפרעות בשינה. מינון זה נמדד על פי דיווחים שונים בכמות של בין 800 מ"ג ל 2000 מ"ג ליום של תמצית תקנית; באופן כללי, הצמח לא מומלץ לשימוש במצבים המאופיינים ברפואה המסורתית בעודף ובחום ומלווים בעוררות יתר. מומלץ ליטול את הצמח בבוקר ולהימנע מנטילה בערב ולפני השינה; בשל היותו נוגד דיכאון וממריץ, יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים הסובלים ממצבים דו-קוטביים בעלי נטייה להגיב לטיפול אנטי-דכאוני בתגובה מאנית; יש לנקוט זהירות בשימוש משולב עם תרופות נוגדות דיכאון (מעכבי MAO ו-SSRI).
הריון: אין מספיק מידע בנושא.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.
|
|
 |
במבט סיני מסורתי |
 |
| |
איכויות
מתקתק, מריר, יבש, חמים.
השפעה רפואית
מעצים את צ'י הטחול, הריאה, הכליה והלב:
-חוסר צ'י של הטחול: חוסר תיאבון, עייפות וחולשה, איבוד משקל, תת-תזונה.
-חולשה עקב מתח מתמשך, מחלה מתמשכת, לידה, אנמיה, תת-תזונה וחוסר תיאבון.
- חוסר צ'י של הריאה: חולשה חיסונית וזיהומים תכופים, קוצר נשימה.
מזין את דם וצ'י הלב ומרגיע את הנפש:
-חוסר דם וצ'י של הלב: בלבול ופיזור הדעת, חולשה, חוסר שקט, דיכאון.
מעצים את יאנג הכליות:
-חוסר יאנג הכליות: לטיפול בחוסר חשק מיני, אימפוטנציה, חולשה וקור של הגב התחתון והברכיים.
|
|
 |
|
 |
|
אופני שימוש ומינונים |
|
| |
טינקטורה 1:3, 45% אלכוהול, 1-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה תקנית (3/1%), 100-200 מ"ג TID.
מרתח, 0.5-1 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה 20%-25%.
|
|
|
|
|
|
מחקרים |
|
| |
מאז שנת 1960 פורסמו יותר מ-180 מחקרים פיטוכימיים, פרמקולוגיים וקליניים על אודות פעילותו הרפואית של הצמח. כ- 50% מהניסויים נערכו בבעלי חיים; 94% מבין הניסויים הקליניים נערכו עם המין Rhodiola rosea.
בשנות השבעים של המאה העשרים רווחה הסברה שהמרכיב הפעיל העיקרי בצמח הוא נגזרת של פניל-אתנול הנקראת סאלידרוזיד (Salidroside) והפרמקופיאה הרוסית אישרה לשימוש רפואי תמצית תקנית המכילה 0.8% של חומר זה.
בשנת 1986, קורקין וצוות המחקר שלו הראו שההרכב הפיטוכימי של R. rosea הינו ייחודי ושונה ממינים אחרים של רודיולה, וצוות המחקר של דוביצ`ב הגדיר פיטוכימית את אותם מרכיבים הייחודיים ל- R. rosea כ- פניל-פרופנואידים Rosavin, Rosin ו-.Rosarin
בהתאם לכך, המהדורה המעודכנת של הפרמקופיאה הסובייטית משנת 1989 כבר כללה תמצית הידרו-אלכוהולית של רודיולה התקנית לסאלידרוזיד כמו גם לרוזבינים. ברוב הניסויים הקליניים אשר נערכו עם תמצית של רודיולה, התמצית אשר שמשה במהלך הניסוי הייתה תקנית לפי 3% רוזבינים ו- 1% סאלידרוזיד, מכיוון שיחס זה משקף גם את היחס הטבעי בצמח, היינו 3:1.
הממצאים אשר נאספו במחקרים עם צמח הרודיולה ב- 40 השנה האחרונות הנם רבים ביותר.
ממחקרים אלה עולה שצמח הרודיולה הנו בראש ובראשונה אדפטוגן, למרות שלהבדיל מאדפטוגנים אחרים פעילות זו אינה מיוחסת במקרה זה דווקא לספונינים טרי-טרפנואידיים. בהגדרה, חומר אדפטוגני משפר את יכולת העמידות של האורגניזם ואינו משבש בו תהליכים ביולוגיים בסיסיים. מחקרים בתרביות רקמה, בעלי חיים ובני אדם הדגימו השפעה נוגדת סטרס, נוגדת עייפות, נוגדת חמצון, מעוררת חיסון, ואנטי סרטנית.1
בהקשר זה ניתן לציין שהחומר סרוטונין, ומערכת התגובות הקשורה עמו, הנם חיוניים לתגובה תקינה למצבי דחק (סטרס) והסתגלות לתנאי סביבה משתנים. מחוללי דחק שונים מפחיתים את כמות הסרוטונין בהיפותלמוס, ובהחלט ניתן לשער שהיכולת של רודיולה לשפר עמידות לא ספציפית עשויה להיות קשורה ליכולתו להעלות רמות של סרוטונין.
בניסוי פתוח (ללא סמיון כפול וללא קבוצת ביקורת) בהשתתפות 128 מטופלים בגילאי 55-17, רודיולה נמצא כיעיל לטיפול בתסמינים של עייפות, חוסר שקט, פיזור דעת, כאבי ראש וחולשה ב- 64% מהמקרים .2
בניסוי פתוח בו נטלו חלק 27 סטודנטים, רופאים ומדענים בריאים בגילאי 46-19, ניתן מינון של 01 טיפות תמצית כהלית של רודיולה פעם/פעמיים ביום למשך תקופה של שלושה שבועות לפני בחינה או משימה אינטלקטואלית אחרת, ונמצא שהתמצית שיפרה הן את הכמות והן את האיכות של העבודה הנדרשת וגם מנעה עייפות.3
בניסוי משנת 2000 אשר נערך תחת תנאי סמיון כפול וביקורת פלצבו, 60 תלמידים זרים בתיכון קבלו 660 מ"ג תמצית רודיולה ליום, ונמצא אצלם שיפור משמעותי ביכולת העבודה הפיזית, הקואורדינציה ואיכות החיים הכללית, כמו גם הפחתה בתסמיני חרדה ותשישות מנטאלית.1
בניסוי קליני פתוח, 26 מתוך 35 גברים הסובלים מהפרעות בזקפה ו/או משפיכה מוקדמת הגיבו בשיפור ניכר בתפקוד המיני לטיפול עם 200 מ"ג ליום של תמצית רודיולה לתקופה של שלושה חודשים.4
במחקר קליני עדכני שנועד לבחון יעילות הצמח בהפחתת תסמיני הפרעת חרדה מפושטת (GAD), נבדקו 10 מטופלים בגילאי 34-55 שאובחנו כלוקים ב-GAD על-פי הקריטריונים של DSM-IV (מפתח האבחון הפסיכיאטרי המקובל במערב). עשרת המטופלים קבלו מנה יומית של 340 מ"ג תמצית רודיולה רוזיאה במשך 10 שבועות. הערכת יעילות הטיפול נעשתה לפי מדד המילטון, המדד הארבע-ממדי של חרדה ודיכאון וההתרשמות הקלינית של החמרה\ שיפור בתלונות המטופלים. ניתוח של תוצאות המחקר מצביע על שיפור משמעותי בתסמיני ,GAD תוך הפחתה משמעותית במדד המילטון (t = 3.27 p = 0.01), עם תופעות לוואי מועטות וקלות עד בינוניות בחומרתן, כאשר התלונה הרווחת הייתה סחרחורת ויובש בפה.5
|
|
|
|
|
Refrences 1. Spasov, A.A. et al. (2000) Phytomedicine, Vol. 7(2), pp.85-89 2. Krasik, E.D. et al.(1970) Proceedings Modern problems in psycho-pharmacology. Russia: Siberian Branch of Russian Academy of Sciences: 1970. p. 298-330. 3. Krasik ED, Petrova KP, Rogulina GA, Shemetova LYa, Shuvayeva. New data on the therapy of asthenic conditions Proceedings of All-Russia Conference: Urgent Problems in Psychopharmacology 1970 May 26-29. Sverdlovsk, Russia: Sverdlovsk Press; 1970. p. 215-7. 4. Saratikov AS, Krasnov EA, editors. Rhodiola rosea is a valuable medicinal plant (Golden Root). Tomsk, Russia: Tomsk State University; 1987. p. 69-90. 5. Bystritsky A, Kerwin L, Feusner JD. Altern Complement Med. 2008 Feb 28. |
|
|
|
)