 |
|
|
|
|
הרשמה לניוזלטר של
ראן צמחים |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
חדש - קטלוג פורמולות מקצועי למטפלים
חברת ראן צמחים גאה להציג את קטלוג הפורמולות המקצועי למטפלים, פרי נסיון ופיתוח של מעל ל- 20 שנות פעילות בתחום ההרבליזם הקליני.
לידיעה המלאה
יום עיון מקצועי בנושא התסמונת המטבולית – גישות קליניות וטיפול צמחי
אנו שמחים ליידע אתכם אודות יום העיון השלישי בסדרת ימי העיון אותם מקיימים חברת "ראן צמחים" והקולג' לרפואת צמחים קלינית RCP. יום העיון
לידיעה המלאה
|
|
 |
|
 |
מונוגרפים עדכניים של צמחים סיניים מנקודת מבט אינטגרטיבית; שיטות הכנה ייחודיות של פורמולות סיניות מסורתיות; חומר גלם במרתחים ובטינקטורות של מעל 200 צמחים סיניים, ועוד
לרובע הסינילאינדקס סיני
|
|
|
 |
קדד קרומי | Astragalus membranaceus | Huang Qi |
 |
|
 | |  | |  | |  |
| אסטרגלוס. באדיבות: מייקל מור swsbm.com |  |
|  |
| |
שם עברי קדד קרומי
שם סיני Huang Qi
|
זהו אחד הצמחים המחזקים (Tonics) החשובים ביותר ברפואה הסינית המסורתית. הצמח נאסף בר וגדל כגידול מסחרי בעיקר באזור מחוז שנחאי אשר בסין.
באופן מסורתי התייחסו אל אסטרגלוס כצמח המחזק את ה- Wei Qi, המושג המקביל, במידה מסויימת, למערכת החיסון ברפואה המודרנית.
להבדיל מג'ינסנג, אסטרגלוס אינו ממריץ ומחמם יתר על המידה ומתאים יותר לטיפול באנשים צעירים ואקטיביים.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב האסטרגלוס לצמח עדין המתאים לשימוש ארוך טווח ולטיפול בילדים.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.
מרכיבים פעילים
תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות: Isoflavones (7 sug-Hydroxy-3'-methoxyisoflavone) ונוספים.
תרכובות איזופרנואידיות:
- ספונינים טריטרפנואידיים: astragalosides, cycloastragenol, Astramembrannins
תרכובות פוליסכרידיות
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום.
פעילות רפואית
אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מחזק, משפר זרימת דם היקפית, ממריץ\משפעל חיסון, מפחית ליחה, נוגד אנמיה, נוגד חמצון, נוגד שלשול.
התוויות
עיקריות: חולשה חיסונית, מחלות ויראליות (מניעה), תסמונת העייפות הכרונית (CFS).
משניות: אלרגיות, אנמיה, אסטמה, ברונכיטיס (כרוני), גיל מבוגר (תמיכה), דלקת הכבד (כרוני), החלמה (תמיכה), הרפס, חולשת מערכת העיכול, כושר ריכוז לקוי, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, נזלת, פיברומיאלגיה, צניחת איברים, קדחת השחת, קנדידה רב-מערכתית, קשיי עיכול (דיספפסיה), שלשול (כרוני), תשישות וחולשה.
רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות
הצמח בטוח ביותר לשימוש. אין תיעוד של תופעות לוואי כלשהן. עפ"י הרפואה הסינית הצמח אינו מומלץ לשימוש בזמן זיהומים אקוטיים; הצמח עשוי להפחית יעילות תרופות מדכאות חיסון (tacrolimus, cyclosporine).
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופת ההנקה.
|
|
 |
אופני שימוש ומינונים |
 |
| |
טינקטורה: 1:2 , 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 500 -100 מ"ג TID.
מרתח: 10 -3 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-25%.
|
|
 |
|
 |
|
מחקרים |
|
| |
ניסוי קליני שנערך בסין (1995) בדק את ההשפעה של אסטרגלוס על 115 בני אדם שסבלו מלויקופניה (מיעוט כדוריות דם לבנות). החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה א' קיבלה תמצית נוזלית שוות ערך ל- 15 גרם אסטרגלוס, פעמיים ביום, ואילו קבוצה ב' קיבלה נוזל שווה ערך ל- 5 גרם אסטרגלוס פעמיים ביום. לאחר שמונה שבועות נמצא כי חל שיפור בשיעור של 82.76% במצבם של המטופלים בקבוצה א' לעומת שיעור שיפור של 47.37% בקבוצה ב'. החוקרים סבורים כי הצמח יעיל בטיפול בלויקופניה ושהגדלת המינון תשפר את יעילותו.1
ניסוי קליני שנערך בסין (2001) בדק את ההשפעה של תמצית אסטרגלוס על חולים שלוקים באי ספיקת לב גדשתית (Congestive Heart Failure – CHF). בניסוי השתתפו 83 בני אדם שתפקוד הלב שלהם הוגדר בדרגה 2-4 על פי סולם של ה- NYHA (New York Heart Association) המונה 4 דרגות (קל עד חמור). חברי קבוצת הניסוי חולקו אקראית לשתי קבוצות. 42 החולים בקבוצה הראשונה טופלו ב 40 מ"ל תמצית מהצמח (שוות ערך ל-80 גרם צמח גולמי) מהולה בתמיסת גלוקוז דרך הווריד, פעם ביום. החולים בקבוצה השנייה טופלו בזריקת Nitrolingual 15 מ"ג (תרופה המשמשת לטיפול במקרים של אנגינה פקטוריס) מהולה בתמיסת גלוקוז, פעם ביום. הטיפול נמשך שבועיים ולאחריו התבצע מעקב שנמשך בין חודש לשישה חודשים. קצב השיפור בתפקוד הקליני של הלב בקבוצת המחקר היה גבוה יותר באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת לכל אורך ששת חודשי המעקב שלאחר הטיפול. בכל המדדים הנוספים שנבדקו חל שיפור בשתי הקבוצות, אולם בקבוצת המחקר השיפור היה משמעותי יותר. מעקב לטווח ארוך אחר המשתתפים בניסוי הצביע על מיעוט מקרים נוספים של אי ספיקת לב גדשתית בקרב חולים שטופלו בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.2
ניסוי נוסף באותו נושא (2003) בדק את ההשפעה של תמצית הצמח על תפקוד הזרוע ההומורלית של מערכת החיסון (IgG, IgA, IgM), על הזרוע התאית של מערכת החיסון (לימפוציטים מסוג T) וכן על רמות הקולטן לציטוקין IL-2 בחולי אי ספיקת לב גדשתית. הניסוי שבוצע על 62 חולים, מצא כי מתן 30 מ"ל מהתמצית (שוות ערך ל- 60 גרם צמח גולמי) בזריקה, פעם ביום ולמשך 20 יום הוביל לעלייה ברמות T-לימפוציטים מסוג CD4 וכן להגדלת היחס בין T-לימפוציטים מסוגי CD4/CD8. כמו כן נמצא כי הרמות של הקולטן sIL-2R ושל IgG ו- IgA ירדו בקבוצת המחקר כאשר בקבוצת הביקורת לא חלו שינויים כלל. החוקרים הסיקו כי התמצית מהצמח יכולה לשפר את התפקוד החיסוני בחולי אי ספיקת לב גדשתית.3
ניסוי קליני סיני (2005) בדק את ההשפעה של הזרקת אסטרגלוס על רמות בפלזמה של גורמים הקשורים לאפופטוזיס (מוות מבוקר של תאים) בחולים מבוגרים הסובלים מאי ספיקת לב כרונית. 72 בני אדם חולקו לשתי קבוצות שוות, כאשר החולים בקבוצה אחת טופלו באסטרגלוס ואילו החולים בקבוצה השנייה קיבלו טיפול קונבנציונלי. לאחר חודש נבדקו הרמות בפלזמה של sFas, sFasL, TNF-? ו- IL-6 - גורמים הקשורים בהפעלה של אפופטוזיס. כמו כן נבדקו מדדים שונים הקשורים בתפקוד החדר השמאלי בלב (נפח בשלב הסיסטולי והדיאסטולי, ופליטת הדם). התוצאות הראו כי חל שיפור במדדי תפקוד הלב בשתי הקבוצות, אך כי השיפור היה משמעותי יותר בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, רמות הגורמים השונים לאפופטוזיס שנבדקו היו נמוכות יותר, משמעותית, בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצה הביקורת לאחר הטיפול, וכן בהשוואה למצב לפני הטיפול.4
צוות אמריקני (2006) ערך מטא-אנליזה של תוצאות מחקרים קליניים שונים שבדקו השפעה של אסטרגלוס בחולי סרטן שמטופלים בכימוטרפיה (פלטיניום). נמצאו 34 ניסויים שבוצעו באופן אקראי ומפילוח התוצאות שלהם נמצא כי: ב- 12 ניסויים (סה"כ 940 מטופלים) דווח על ירידה ברמת הסיכון למוות לאחר 12 חודשים; ב- 30 ניסויים (2472 מטופלים) דווח על שיפור בתגובה של הגידול לטיפול. החוקרים סיכמו בכך שאסטרגלוס עשוי להועיל כאשר הוא משולב עם טיפול כימוטרפי.5
|
|
|
|
|
Refrences 1. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1995 Aug;15(8):462-4. 2. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2001 Oct;21(10):747-9. 3. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2003 May;23(5):351-3. 4. Chin J Integr Med. 2005 Sep;11(3):187-90. 5. J Clin Oncol. 2006 Jan 20;24(3):419-30.
|
|
|
|
)
